ישר ואח' נ' וייסבלך-ניתן פס"ד ואח'

החלטה

מונחת בפניי בקשה למחיקת התביעה כנגד הנתבע 4, מר משה פרפרוב (להלן: "הנתבע 4" ו/או "המשיב") ללא צו להוצאות.

רקע וטענות הצדדים:

התובעות הגישו תביעתן, בין היתר כנגד הנתבע 4, מכוח הסכם שנחזה להיות חתום על ידו כערב.

הנתבע לא התגונן וביום 11.1.12 ניתן כנגדו פסק דין בהיעדר הגנה.

הנתבע 4 ביקש לבטל את פסק הדין ובהחלטתי מיום 15.3.12, הוריתי על ביטול פסק הדין והגשת כתב הגנה מטעמו. הנתבע 4 צירף חוות דעת גרפולוגית התומכת בטענתו כי הוא אינו זה שחתום על הסכם ההארכה המצורף להסכם השכירות בין התובעות לנתבעים.

לטענת התובעות, לאחר שהועברה חוות הדעת המקורית מטעם הנתבע 4, ועוד בטרם העביר את דוגמת החתימה שהציג בפני המומחית לכתב יד מטעמו, התייעצו התובעות עם גרפולוג מטעמן.

התובעות מוסיפות, כי בהתאם לייעוץ שקיבלו, בו נאמר להן כי קיים סיכוי שהנתבע 4 אינו מי שחתם על הסכם ההארכה (בטרם נבחנה דוגמת חתימתו המקורית), החליטו התובעות כי הן אינן ממשיכות התביעה כנגד הנתבע 4 וביקשו למחוק התביעה כנגדו ללא חיוב בהוצאות.

לדידן, הן הוטעו לחשוב שהנתבע 4 חתם על המסמך ומיד לאחר שהתברר כי ישנו קושי הוכחתי בעניין תביעתן, הגישו בקשה זו. עוד הוסיפו התובעות, כי לו היו מסכימים הנתבעים 1-3 לתיקון כתב התביעה ולאיחוד העילות (שיטרית והסכמית) וככל שייקבע כי הנתבעים 1-3 חייבים בתשלום לטובת התובעות, אזי בכוונתן להגיש את שטר החוב המצורף להסכם השכירות עליו חתום הנתבע 4 לביצוע בהוצאה לפועל.

טוען הנתבע 4, כי התנהלותן של התובעות מיום הגשת התביעה ועד הגשת הבקשה למחקה מחייבת פסיקת הוצאות לטובתו, בנימוק של בעל דין הפותח בהליך ומעמיד הצד שכנגד ב"סיכון משפטי", תוך שהוא גורם לו להוצאות לצורך ניהול ההליך, עליו הנטל להוכיח נסיבות מצדיקות שחרור מחובתו לשאת בהוצאות. לטענת הנתבע 4, אין זה המקרה שלפנינו ועל התובעות לשאת בהוצאותיו הריאליות.

המשיב צירף דו"ח הכנסות לקוח, שהופק על ידי משרד עורך דינו, לפיו הוצאותיו הריאליות בהליך דנן, המורכבות משכ"ט עו"ד והוצאות, מסתכמות בסך של 31,816 ₪ (כולל מע"מ) (נספח 1).

דיון:

הכלל הוא כי בעל דין שזכה בדין, זכאי כי שכרו לא יצא בהפסדו וממילא זכאי הוא להוצאותיו. (ע"א 1182/90 שחם נגד רוטמן, פד"י מו (4) 330). עוד קובעת ההלכה הפסוקה, כי ראוי שבעל דין הזוכה במשפט לא יצא בחסרון כיס מבחינת ההוצאות שהוציא ושכר הטרחה ששילם (ע"א 9535/04 סיעת ביאליק נגד סיעת יש עתיד לביאליק, פ"ד ס'(1), 391).

יחד עם זאת, מסור לבית המשפט שיקול דעת נרחב בשאלת חיוב ההוצאות ושיעורן ורשאי הוא להתחשב במכלול גורמים רלוונטיים, על מנת להגיע לתוצאה הוגנת וצודקת בכל מקרה ומקרה.

בין היתר ראוי להביא בחשבון את האופן בו הסתיים ההליך (הסכמה או פסק דין), את המועד והשלב הדיוני בו הסתיים ההליך ואת סבירות ההוצאות ושכר הטרחה בהתחשב בטיב העניין. (ראה בג"צ 891/05 וע"א 2617/00 מפי כבוד הרשם יגאל מרזל).

נוכח מחיקת התביעה, זכאי הנתבע במקרה הזה, לפסיקת הוצאות לזכותו.

בקביעת שיעור ההוצאות, יש להביא בחשבון את ההוצאות והטרחה שנגרמו לנתבע בשל הצורך להתגונן בפני התביעה וכן את העובדה כי בקשת התובעות הוגשה רק לאחר שתי ישיבת קדם משפט.

מאידך, אין להתעלם מכך שהתביעה נמחקת עוד בטרם הוגשו תצהירים מטעם הצדדים. עוד עלי להביא בחשבון כי התובעות התייחסו במלוא הרצינות לטענותיו של הנתבע 4, ובדקו את טענתו בדבר זיוף החתימה מיד כאשר זו נטענה.